החיים שלי הם סרט / אושרה ברבי

החיים שלי הם סרט,
פעם סרט מתח
פעם קומדיה
פעם אימה
ופעם רומנטיקה..
כל פעם משהו אחר, אבל סרט.
הפוסט הכי חשוף שלי עד היום. אני אושרה, מנטורית ב"עושות שינוי" ולפני מעל עשור הייתי בתוך מערכת יחסים קשה ואלימה. מאוד קשה, מהסוג שמקטין אותך והופך אותך לצל של עצמך. בלשון המעטה.
שם התחילה העליה הגדולה במשקל, חלק מהשיטה הייתה להאביס אותי באוכל, כל יום, כל היום.
ככל שעליתי, ככה כביתי יותר, ככה האמנתי לו יותר שיש לי מזל שהוא "לקח" אותי ואם לא הוא… לנצח אשאר לבד.
לקח קצת זמן אבל הצלחתי להוציא את עצמי משם, מהמקום הזוגי החשוך הזה אבל ה"רומן" עם האוכל לא נגמר, מנסה לשמור, נכנסת לאיזשהו תהליך או דיאטת כאסח שקר כלשהו, יורדת קצת ועולה חזרה, וכך חוזר חלילה.
שמחה? אוכלת. עצובה? אוכלת. משועממת? אוכלת.
רק קמתי משינה? אוכל אוכל אוכל.
שנים אחרי, בהריון, אמנם הריון תאומים אבל הרשתי לעצמי בלי חשבון, יחד עם שמירת הריון = מעל 30 ק"ג עליה.
הרוב ירד אחרי הלידה אבל נשאר לא מעט שנדבק
וסרב לרדת ולמה שיירד? המשכתי לאכול ולאכול,
פחמימות ומתוק, אני עייפה למען ה', תנו לי סוכררררר! הכל סביב האוכל.
אני יכולה להגיד שהעשור וקצת האחרון שלי היה הכל מלבד אני. איבדתי את עצמי לטובת אחרים, לטובת הילדים, לטובת האוכל, העבודה (עבודות..) ואז… אז נכנסתי לכאן. זה אולי ישמע "גדול מידי" או "הנפצה" או אקט שיווקי כלשהו אבל עושות שינוי שינו אותי לא רק פיזית אלא ובעיקר, פנימית.
בעזרת ההבנה שלי שגם לי יש מקום, שגם אני חשובה, שגם לי מגיע ואני ראויה ליותר וכמובן יחד עם השינוי בגוף, הספורט, כל המכלול, נדלק אצלי אור גדול.
היום אני במקום אחר, מקום מקבל, מכיל, שרואה אותי

קטגוריות: מוטיבציה
נגישות